ארכיון הקטגוריה: מאמרים

מה דין קולמוס מנירוסטה? והאם ניתן לכתוב בו לכתחילה?

Logo Design by FlamingText.com

הפסיקה של הרב שלמה מועלם שליט"א והסכמת הרב מאזוז: שאף על פי שמעיקר הדין מותר לכתוב בקולמוס של ברזל , לכתחילה לא משנים ממנהג הסופרים לכתוב בקולמוס של קנה או נוצה ולגבי כתיבה בקולמוס מנירוסטה מותר אפילו לכתחילה מפני שהנירוסטה לא ברזל ופנים חדשות באו לכאן לאחר עיון ביריעות שלמה כרך ג' קונטרס הגהה כהלכתה ביריעות שלמה כרך ב' פרק ד ניתן לראות שהרב מועלם מתיר לכתחילה שימוש בקולמוס מזהב כסף נירוסטה ופלסטיק ולגבי קולמוס מנירוסטה הרב מועלם בכרך ב' "קונטרס הגהה כהלכתה" מביא את טענות האוסרים ודוחה אותן. אם איני טועה , טענות האוסרים הן: חשש לחקיקה ומשום "לא תניף עליהן ברזל" הרב מועלם טוען כנגד שנירוסטה שונה בהרכבה הכימי מברזל , אינה נמשכת למגנט וכו' ולכן היא בבחינת "פנים חדשות" ובכך לשיטתו דוחה את הטענה של "לא תניף". כמו כן מצטט את דבריו של המהר"ם זבארו זצ"ל ממגורשי ספרד שכותב שנראה לו שאין כל חשש לכתוב בציפורן ברזל. ולסיכום מביא הרב מועלם את הסכמתו של הרב מאזוז לכך שמותר להשתמש לכתחילה בקולמוס מנירוסטה ובפרט לאור דבריו של המהר"ם זבארו זצ"ל.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------

בפסיקת הסת"ם לסופרים הכותבים לזכות את כלל עם ישראל, וכמובן לאחר שהסת"ם שכתבו יצאו כבר מתחת ידיהם ועברו לסוחר ולחנות ממכר או למי שרכש אותם, ואנו הסופרים לא יודעים מי הרוכש ולפי איזה שיטת פוסקים בעניין היה מעדיף ללכת ולסמוך, האם על שיטת הרב שלמה מועלם שליט"א והסכמת הרב מאזוז שליט"א בעניין זה? או לפי שיטת שאר הפוסקים בעניין זה, כגון: הרב יעקב מאיר שטרן שליט"א גדול פוסקי הסת"ם בדורינו בעל ספר 'משנת הסופר' או בעל ספר כתרי אותיות א' ב' וכן ספר קדושת השם הרב ברוך כחלון שליט"א מבני ברק או בעל המפה רבינו הרב משה איסרליש הרמ"א זכותו יגן עלינו אמן. שכאשר עברו לכתוב מקנה לנוצה, התיר את הנוצה אך לא את הברזל כשהוא עושה הבדלים ביניהם לצד האיסור לכתוב בברזל ועד כמה שהנוצה מותרת. ומה עוד שהרב שלמה מועלם שליט"א לא התיר בשל ברזל לכתחילה, אלא בשל נירוסטה, ומה שכבוד תורתו אומר שהנירוסטה פנים חדשות אכן כן אך הפנים החדשות הם עים קלסתר פניו של הברזל שהוא האבא של הנירוסטה. בצעירותי למדתי בבית הספר המקצועי במגמת מסגרות מכנית וקיבלתי בסוף תעודת מקצוע ויש לי ידע רב בנושא. ואני אומר על פי ידיעתי מקרוב: שהנירוסטה היא מין סגסוגת של ברזל, לקחו עפרות ברזל וערבבו בהן חומרים אחרים של מתכות אצילות שאינן מקבלות חלודה, ואת המוטיב הזה הגבירו בסגסוגת, ולכן אינה מחלידה ולא מקבלת מגנט, אך זה לא אומר שהנירוסטה אינה מתכלה בטבע, הרי כל חומר יש לו את אופי ההתכלות שלו שבסופו של דבר נרקב מתפורר ומתכלה והקרבון הזה ניקרא בלע"ז: 'קורוזיה' ולכן הקורוזיה של הברזל היא חומה ושל הנחושת היא ירוקה ושל האלומיניום היא לבנה ושל הנירוסטה היא נקודות לבנות. ומה עוד שאת הסכינים והחרבות המשובחים ביותר מזה כמה דורות מאז שגילו את הנירוסטה, והחלו לייצר כלי נשק הרסניים ובלתי מחלידים סכינים וחרבות, כמובן כמו בכל דבר גילוי הנירוסטה היה עבור חפצים שרצו שלא יחלידו כשהם ניצבים תחת כיפת השמים אך לאחר מכן השתמשו בהם לחרבות וסכינים מהמשובחים ביותר עד היום וכיום אלה הסכינים הטובים ביותר של הקצבים והחרבות וכל סוג של סכין כמעט, האם זה לא נקרא כלי המקצר את החיים שבעצם זהו הטעם של האיסור לכתוב בו ולאו דווקא מפני שהוא חוקק או חורט זה עוד נספח והרב שלמה מועלם שליט"א עשה לימוד המורכב על הטעם של החקיקה אך אסור לנו להתעלם מהטעם הראשי רבותי "שלא יבוא המקצר על המאריך". ליקטתי כאן עבורכם מקורות מסויימים להסטוריה של הנירוסטה הניקראת: 'פלדת אלחלד' אנא עיינו ותחכימו.
העמידות לשיתוך של סגסוגות ברזל-כרום הוכרה לראשונה ב-1821 על-ידי המטלורג הצרפתי פייר ברתייר (Pierre Berthier), אשר צפה בעמידותם בפני חומצות והציע להשתמש בהם בתעשיית הסכו"ם. אולם למטלורגים של המאה ה-19 לא הייתה הטכנולוגיה הנדרשת ליצירת הצירוף של ריכוז כרום גבוה עם ריכוז פחמן נמוך המיושם בייצור פלדת אל-חלד בימינו, וסגסוגות הברזל-כרום שהם הצליחו לייצר היו פריכות מכדי להיות בעלות ערך שימושי. השיפור החל בשנות ה-90 המאוחרות של המאה ה-19, כאשר הנס גולדשמידט (Hans Goldschmidt) הגרמני פיתח תהליך של חיזור אלומינותרמי לייצור כרום נקי מפחמן. בין השנים 1904 ל-1911 ייצרו כמה חוקרים, שהבולט ביניהם היה ליאון גולט (Leon Guillet) הצרפתי, סגסוגות שהיו נחשבות בימינו לפלדת אל-חלד. ב-1911 פרסם פיליפ מונארץ (Philip Monnartz) הגרמני דו"ח על הקשר בין אחוז הכרום בסגסוגת לבין עמידותה בפני שיתוך. לוח הזיכרון להארי ברירלי על בנין מעבדות בראון-פירת' בעיר שפילדהארי ברירלי (Harry Brearley) ממעבדות המחקר "בראון-פירת'" (Brown-Firth) שבעיר שפילד באנגליה נחשב כ"אבי פלדת האל-חלד". בשנת 1913, כאשר ניסה לייצר סגסוגת עמידה בשיתוך לייצור קני תותחים, גילה תהליך לייצור פלדת אל-חלד מרטנסיטית (martensitic – כינוי לסגסוגת ברזל בעלת פחות מאחוז אחד של פחמן), ואף תיעש את התהליך. בו זמנית במפעלי קרופ בגרמניה היו התפתחויות דומות, שם אדוארד מאורר (Eduard Maurer) ובנו שטראוס (Benno Strauss) פיתחו סגסוגת אל-חלד אוסטניטית (austenitic – כינוי לסגסוגת ברזל-פחמן שאינה מגנטית) שבה 21% כרום ו-7% ניקל. גם בארצות הברית באותה תקופה החלו קריסטיאן דנציזן (Christian Dantsizen) ופרדריק בקט (Frederick Becket) בייצור תעשייתי של פלדת אל-חלד.

אליהו...

הלכות מזוזה חלק ב’ מדברי הרב ברוך כחלון שליט”א

Logo Design by FlamingText.com

כיוון שיש הרבה שמועות וכל מיני הנהגות בענין עזיבת דירה שכורה או קנויה והשארת
המזוזות בה מה ההנהגה הראויה בענין זה.
1. האם צריך להשאיר את המזוזות המהודרות, אם אפשר להחליף בכשרות?
2. דירה העומדת לבניה ושיפוצים, האם צריך להשאיר את המזוזה?
3. אדם שנכנס לגור בדירה ואינו יכול לדעת מי כתב את המזוזות, מה עליו לעשות?

1. הצד הטוב אליבא דכולי עלמא הוא לא להסיר המזוזות כלל, וכן הורה הגרב”צ אבא שאול זצ”ל לאחד

שהיה דר בשכירות, שישאיר מזוזותיו בדירתו הישנה בלא שום עצה אחרת, ובספר “שכל טוב” הביא

מעשה שהובא בספר פניני הגרי”ז, מעשה שהיה עים הגרי”ז שלאחר שנישא גר בדירה שכורה והיו לו

מזוזות מהודרות מאוד אשר הרבה יגעו על כשרותן והידורן, והנה נתברר שיש איזה רטיבות בדירה ולא

יכל לגור בדירה, ובא אחר לגור במקומם שלא הפריע לו הרטיבות ושאל הגרי”ז את אביו הגאון ר’ חיים

מבריסק זצ”ל האם אפשר להוריד את המזוזות ולשים אחרים במקומם? והשיב לו, עים מזוזות לא מתחילים!

אך למי שאי אפשר לו, ומזוזותיו מהודרות ויקרות וחפץ ליטלן בהיתר, שייך להחליפן ויתן אחרות פשוטות

יותר במקומם. כ”כ בדע”ך ס”ק א’ ובשו”ת חלק י’ ח”ב ס’ ז’ אות ו’ ובספר “שכל טוב” לרב צוריאל תעסא שליט”א ועוד אחרונים.

2. יסכם עים הקבלן שיודיע לו באיזה יום הוא הורס את הבית ורק אז יוריד את המזוזות ולא לפני כן.

אומנם אם אפשר שישכח ולא יטלם או שהקבלן ישכח להודיעו, יטול את המזוזות מיד כשעוזב את הבית כשיש חשש שיבואו לידי בזיון.

3. אם הכתב נראה ככשר, אז מי שאפשר לו יחליפם במזוזות מהודרות אצל סופר כשר שמכירו כמומחה בדיני סת”ם, ואם אי אפשר, יבדקם אצל מומחה, ומסגנון הכתב ניכר אם כתבם סופר מדקדק. 

 

הלכות מזוזה חלק א’ מדברי הרב ברוך כחלון שליט”א

Logo Design by FlamingText.com

כתוב בשו”ע: “מצות עשה לכתוב פ’ שמע ופרשת והיה אם  שמע ולקבעם על מזוזות הפתח וצריך להזהר בה מאוד וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי   בניו ואם אינו זהיר בה יתקצרו“.

1. האם יש מצוה לכתוב?

2. כמה מצוות מקיים בקיום המצוה?

3. מה פירוש זהיר בה?

1. אין המצוה כתיבה אלא קביעתה, הכתיבה היא הכשר של המצוה, וכן פירש בתרגום: “ותקבעינון” 

ובפירוש התפילות לר”י בר  יקר הביאו בספר ’שכל טוב’ כתב וז”ל:  כשמניח המזוזה מברך: אשר קדשנו  במצוותיו וצוונו לקבוע מזוזה, ואע”ג דכתוב וכתבתם הכתיבה אינה עיקר המצוה כי אם הקביעה

ולכן יוצאים ידי חובה במזוזה  שאולה.

2. כל רגע שיש לו מזוזה בפתחו מקיים ב’ מצוות עשה ולכן כל רגע  ורגע שמשהה עצמו מקיום המצוה מבטל העשה.

3. אמרו חז”ל:  כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו  ומזוזה בפתחו מוחזק הוא שלא יחטא.

ומפני שיש במזוזה יחודו של הקב”ה,  תמיד בבואו ובצאתו יזכור יחודו של הקב”ה ויתן יראתו על פניו לבלתי יחטא.

חייב אדם לעשות מזוזות נאות  דהיינו: דיו נאה וקולמוס נאה ולבלרין  נאים ובקלפים נאים שנאמר: “זה אלי ואנוהו“, ויזהר לכתוב המזוזה אצל סופר מומחה וירא שמים שידע שנכתבה בכשרות כדין דאי לאו הכי בוי כמי שאין לו מזוזה.

וכשמקיים את המצוה יכוון שעושה את מצותו של הקב”ה וממילא תהיה שמירה, אבל לא ח”ו שעושים את המזוזה כקמיע     של פניית עצמם, ובמהרש”א בח”א על מסכת מנחות פרק הקומץ כתב: דכל המאורעות הרעות הבאות בעולם ניתנו ביד מזלות השמים שעיקרם חמה ולבנה וכוכבים והם המתנגדים לאומה הישראלית כדאמרינן “אין מזל לישראל” על כן אמרו     חז”ל דבמצות מזוזה השמש והירח לא יככה כי ה’ ישמרך מכל רע שיתעורר מהם לבוא עליך, ע”כ. ובהיות מזוזות מהודרות על הפתח וקביעתה בפתחים,  כל משחיתים ומזיקים בורחין מפניה וזהו רמז במילה מזוזות שאותיות ז”ז מוו”ת.